איך זה שלרמי אין טלפון נייד?

כמה הוא נעלב, חוקר המשטרה שהתקשר אלי לפני 11 שנים ושאל אם אני אשתו של רמי כץ. אנחת רווחה כאשר אמרתי לו שזו אני. צריכים את החתימה של רמי על הסכמה לגריטה של הטוסטוס שלו, שמצאו בשדות של אחד המושבים בדרום. ארבעה חודשים הוא כבר מחפש אותו. אפילו נסע לדירה שלנו בגבעתיים, אבל אף אחד לא הכיר את רמי שם. הוא גם לא מבין למה אין לרמי פלאפון. למי בימינו אין טלפון נייד? הוא באמת לא הבין. נעלב עד עמקי נישמתו שאמרתי לו שאני לא מאמינה לו שהוא חוקר משטרה (כן, הייתי נאיבית אז). הוא המשיך לפרט את מהלכי החקירה המבריקים שלו, וניסה לשכנע אותי שהוא בכל זאת חוקר במשטרת ישראל. “אתה ליד המחשב? תקליד בבקשה את מספר הזיהוי של רמי, ותגיד לי אתה למה אני לא מאמינה לך” התאפקתי לא ללחוץ על כפתור הניתוק. הדממה שהשתררה חרכה את קו הטלפון. “אוי. אוי ואבוי. אוי. אני מצטער. לא ידעתי. באמת חיפשתי אותו 4 חודשים. באמת לא הבנתי למה אין לו פלאפון. אני מצטער” הוא מילמל ושלח אותי לחתום במקום רמי בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגורי. ברור שהלכתי רק אחרי שנתן לי את מספר הנייד שלו, כי היה לי ברור שאף אחד לא יאמין לי שבאתי לחתום על איזה טוסטוס במקום בן אדם שמת כבר 18 שנה.