
על החיים ועל המוות

אילה כץ, אשה, רעייה, אמא, סבתפלת (סבתא מטפלת), כותבת לפעמים. פחות ממה שהייתי רוצה, בכל אופן.
מנחת קבוצות מוסמכת (M.A), בוגרת קורסים בדמיון מודרך (מערבי ומזרחי), פסיכולוגיה בודהיסטית, Master NLP ועוד.
שנים עבדתי בהיי טק, עוד לפני שקראו לזה ככה. עסקתי בתחומי פיתוח תוכנה, ניהול פרוייקטים, צוותים, אנשים וטכנולוגיות, ובניית ארכיטקטורות למערכות מידע מורכבות. נהניתי מאד בשנים האלה, אבל יום אחד הגיע הצורך בשינוי. עברתי תהליך לא פשוט, במהלכו בחרתי בלימודי תואר שני בהנחיית קבוצות בשילוב אמנויות.
התיזה שילבה עולמות קרובים לי, ההתמודדות עם האובדן והחיים, והעולם הטכנולוגי, הרשת וההשתלבות שלה בחיים. שנתיים עבדתי על "אלמנות ארוכת טווח כפי שבאה לידי ביטוי בקבוצה מקוונת”, מלווה עשרות אלמנות צה”ל שכתבו את עצמן ברשת. למדתי רבות על עצמי, על נשים אחרות. למדתי על המיתוסים החברתיים ההרסניים המקיפים את ההתאלמנות, למדתי על המוות ועל החיים. התיזה מכילה סיפורים, משפטים ורסיסי חיים אשר הובאו ע"י אלמנות צה"ל, בעיקר הוותיקות, לפורום ברשת. חיפשתי את החוויה של אלמנות לאורך החיים. חיפשתי גם את החוויה של השתתפות פעילה בקבוצה מקוונת, באותה תקופה (2006).
מצאתי כי השפעות ההתאלמנות בגיל צעיר, ההתמודדות עם השכול והאובדן, נמשכת לאורך עשורים רבים, משפיעה על האלמנה ועל ילדיה בתחומים רבים, ובעיקר - אינה מדוברת. החוויה מורכבת, וכבר הוכח כי “תיאוריית השלבים” לא רלוונטית. תיאוריות אחרות נכנסו לתחום, כאלה שהכרתן מקלה מעט. יום אחד תיזה תהפוך לספר.
בינתיים העברתי כמה הרצאות סביב מגוון הנושאים אשר עלו במהלך הכתיבה, ביניהן הרצאה על המרכיבים העיקריים בחוויית האלמנות ארוכת הטווח, על הנעדרות והנוכחות באלמנות וברשת ועוד. ההרצאות התקיימו הן בכנסים אקדמאים והן מול הקהל הרחב.
ב 1 באוגוסט 2009 נרצח בני, ניר, בפשע השנאה בבר נוער בתל אביב. עולמי נטרף שוב. ההתמודדות הייתה מורכבת, כואבת, מעין “סיבוב שני”, אבל אחרת. זכיתי להכיר רבים בקהילה הגאה, העברתי הרצאות ושיחות רבות על התמודדות הורים עם יציאת ילדיהם מהארון, על תהליכי הגילוי והאומץ להסתובב עם האמת הפנימית בעולם. הצטרפתי למאבקים חברתיים רבים לשוויון, סובלנות ותקווה. נפגשתי עם רבים, בני נוער ומבוגרים, לשיחות פתוחות על הקהילה הגאה. פתחתי את עולמי לתקשורת, לכנסת ישראל, ולרבים דרכם. זכיתי להיות שותפה, פחות או יותר, במיזמים שונים של ארגוני הקהילה, לקדם את מרכז הדיווח ע”ש ניר כץ למאבק בלהט”בופוביה (של האגודה למען הלהט”ב). זכיתי להיפגש עם בני נוער מ”תוכנית ניר” של איגי (ארגון הנוער של הקהילה הגאה), להקשיב להם, להתלבטויות, לתהליכים, להתמודדות של כל אחד עם עצמו ועם סביבתו.
תודה שהגעת לכאן,
אילה כץ
מייל: ayalaks@gmail.com
*** אתר זה הינו פרטי ואינו מייצג או שייך לאף גוף או עמותה ***