מאמרים שהייתי שותפה בכתיבתם
מאמרים שמאד אהבתי, גם את תהליך הכתיבה עם שותפות לדרך, ולו לרגע קצר, וגם את התוצר
לרתום את ה"וירטואלי" לממשי – העצמה הדדית בקבוצת תמיכה מקוונת של אלמנות
כץ אילה וד"ר פרדס אלינער
מטרת המאמר היא הצגת קבוצת תמיכה מקוונת כמאפשרת פתיחת ערוצי תקשורת וקידום העצמה אישית וקהילתית. הטכנולוגיה פתחה למשתתפות, אלמנות צה"ל, אפשרות לפריצת מחסומים של שתיקה ארוכת שנים, להתחברות לעצמן ולאחרות, ולמעבר לפעילות עבור עצמן במציאות הלא-מקוונת.
גרסה ראשונה של המאמר התפרסמה בכתב העת "פסיכו-אקטואליה" , אפריל, 2013. לקריאת המאמר במלואו:
קרעים ואיחוי בתהליך ה"יציאה מהארון"- פרספקטיבה של תיאורית ההתקשרות
אלינער פרדס, שירלי קובלסקי ואילה כץ
חשיבות התמיכה ההורית בתהליך גילוי הנטייה המינית
מחקרים רבים מצביעים על החשיבות המכרעת של התמיכה ההורית בניבוי יכולת הויסות הרגשי והדימוי העצמי של מתבגרים, בכללם מתבגרים להט"בים (לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים), Savin-Williams,2000);Ryan, Huebner, Diaz & Sanchez, 2009). בטחון בהתקשרות בקשר עם ההורים מפחית משמעותית את ההשלכות הנפשיות השליליות של חשיפה לדחק על רקע גילויים של תיוג שלילי, סטיגמה ואפליה (סקירה בפרדס, כץ וקובלסקי, 2011 ). בקרב נוער להט"בי הסובל מדחייה וניכור מצד ההורים נמצאו רמות גבוהות יותר של בדידות, דיכאון, ושימוש בסמים, בנוסף לשיעור גבוה יותר של קיום יחסי מין לא מוגנים.
המאמר התפרסם לראשונה בפסיכואקטואליה. לקריאת המאמר במלואו:
ההורים כבסיס בטוח למתבגר בתהליך ה"יציאה מהארון" בראי תאוריית ההתקשרות
אלינער פרדס, שירלי קובלסקי ואילה כץ
מרבית המחקר על נוער להט"בי (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) התמקד עד כה בתהליכים שעוברים המתבגרים בתהליך גילוי הנטייה המינית, בגורמי פגיעות וסיכון לדיכאון ובקשיי הסתגלות אחרים, ועסק פחות בהשפעת התהליך על ההורים ועל היחסים במשפחה. סקירת הספרות המוצגת במאמר הנוכחי מצביעה על חשיבות התמיכה ההורית במיתון ההשלכות השליליות של חשיפת נוער להט"בי לתיוג שלילי, דיכוי או אפליה, ועל התפקיד של ביטחון בהתקשרות — אישיותי (dispositional) ונסיבתי (contextual) — כמקור חוסן, הן למתבגרים והן להורים. עיון בספרות דרך "עדשת" תאוריית ההתקשרות מעלה בפנינו את המחיר של חיים בסוד ושל דינמיקה היכולה להוביל לקרעים בהתקשרות. גיבשנו מודל קונצפטואלי למיפוי משאבים פנימיים וחיצוניים, המבוסס על אינטגרציה בין המחקר העדכני בתאוריית ההתקשרות והמחקר על הומוסקסואליות. לפי מודל זה, משתנים מתווכים הכוללים ויסות רגשי, אמפתיה ומסוגלות הורית, עשויים לתרום להפחתת הדחק ההורי ולהגביר את סיכויי המשפחה להיות בסיס בטוח (secure base) לבני המשפחה. הורים יכולים לגייס מודל זה בהתמודדותם עם לחצים המתעוררים בתהליך גילוי הנטייה המינית של ילדם. דנו במאמר בכיוונים למחקר עתידי, וחיברנו המלצות מעשיות לתכניות תמיכה וטיפול. המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת מפגש. לקריאת המאמר במלואו: