מסעות בחיים

23 במרץ 2019 אל ה Lavvu (אוהל) הלכנו בעקבות רולף, איש הסאמי, בן לעם המתגורר באזור הצפוני של נורווגיה, שבדיה, פינלנד ורוסיה כבר 10,000 שנה. לפלנד, מסתבר, הוא כינוי גנאי, “ארצו של איש הסמרטוטים”. הסאמי קוראים לחבל הארץ הזה “סאפמי”, ארץ ללא גבולות. בארץ הזו הם הולכים בעקבות האיילים, שממש לא מכירים בגבולות המדיניים בין הארצות החולקות את החיים בחוג האקרטי. רצפת העץ החדשה והתנור המודרני מבהירים לנו שהם קצת שידרגו בשביל התיירים, אבל זה בסדר. החום הנעים והבד הלבן של האוהל מרחיבים את הלב בכל מקרה, מהווים מפלט מהקור שבחוץ. ביום האחרון שלנו בטרומסו נסענו למפגש עם איילי הצפון (Reindeer) ועם איש סאמי ב CampTamok, קצת יותר משעה נסיעה לפנים היבשת, לכיוון הגבול עם פינלנד. הדרך לאורך הפיורד החצי קפוא הייתה מ

“טרומסו? מה יש בטרומסו?” שאלה אותנו בפליאה לא אופיינית דיילת הקרקע של לופטהאנזה כאשר שמה על המזוודות את התג השולח אותן לפרנקפורט, אוסלו וטרומסו. “אנחנו עוד לא ממש יודעים. זו עיירה בצפון נורווגיה שיוצאים ממנה לטיולים, בין היתר לראות את הזוהר הצפוני” אמרתי, חוששת לרגע שאם אפילו היא לא שמעה על המקום הזה, אולי זה לא ממש הכי נכון לנסוע לשם, אבל חייכתי, כי בכל זאת הרפתקאה, ויצאנו לדרך של 3 טיסות (בימים אחרים זה יכול להיות גם שתי טיסות, אבל לנו הייתה מגבלת תאריכים קשיחה אז לקחנו מה שהיה). לפני שנה הזמנו טיול מאורגן לפינלד, מתוך שאיפה לראות לפחות פעם בחיים את הזוהר הצפוני. אני חולמת על זה מאז שהייתי ילדה קטנה, קוראת ספרים בכמויות ומדמיינת תיאורי טבע של כל מיני מקומות בעולם, כולל הקוטב הצפוני עם שדות