“טרומסו? מה יש בטרומסו?” שאלה אותנו בפליאה לא אופיינית דיילת הקרקע של לופטהאנזה כאשר שמה על המזוודות את התג השולח אותן לפרנקפורט, אוסלו וטרומסו.
“אנחנו עוד לא ממש יודעים. זו עיירה בצפון נורווגיה שיוצאים ממנה לטיולים, בין היתר לראות את הזוהר הצפוני” אמרתי, חוששת לרגע שאם אפילו היא לא שמעה על המקום הזה, אולי זה לא ממש הכי נכון לנסוע לשם, אבל חייכתי, כי בכל זאת הרפתקאה, ויצאנו לדרך של 3 טיסות (בימים אחרים זה יכול להיות גם שתי טיסות, אבל לנו הייתה מגבלת תאריכים קשיחה אז לקחנו מה שהיה).
לפני שנה הזמנו טיול מאורגן לפינלד, מתוך שאיפה לראות לפחות פעם בחיים את הזוהר הצפוני. אני חולמת על זה מאז שהייתי ילדה קטנה, קוראת ספרים בכמויות ומדמיינת תיאורי טבע של כל מיני מקומות בעולם, כולל הקוטב הצפוני עם שדות השלג האינסופיים, החושך בחורף וריקודי אורות הזוהר הצפוני.
גם לחלום הזה גילי התחבר, והחלטנו לנסוע. בדקנו מעט והנחנו שיהיה כדאי להצטרף לטיול מאורגן, למרות אהבתנו לטייל לבדנו, כי הכל שם שונה, כי צריך ציוד מיוחד שנותנים ואיך בכלל להגיע לכל מיני סיורים ומקומות כאשר לגילי לא מתאים (בצדק) לנהוג בשלג. הרבה יותר קל לנו לטייל לבד ולהיות עצמאיים בשטח עם רכב צמוד. חודשיים לפני היציאה ללפלנד (אז עוד לא ידענו שזו מילת גנאי מעליבה בעיני הסאמי) שברתי את פיקת הברך ודי נוטרלתי. תהליך השיקום היה חשוב מהכל, והיה גם חשש שהרגל לא תסחוב בשלג ותידרש למאמץ מיוחד בנסיעות עם אופנועי השלג, מזחלות הכלבים או הקפיצות למים עם בועת הפלסטיק. ביטלנו את הנסיעה ההיא, וחיכינו שנה. נעליים טובות כבר קנינו, וגם במעילים המיועדים לטמפרטורות מאד נמוכות הצטיידנו, אז אחרי שכמעט עברה השנה החלטנו שהפעם כדאי לנסוע לבד. בשלב הזה, כשהרגל עוד קצת חלשה, עוד כואבת לפעמים, בעיקר בקור, העדפנו לוותר על חלק מהחוויות של הטיולים המאורגנים, להסתפק בפחות ולהרוויח מגוון מסעדות לבחירה חופשית. התלבטנו בין אותה עיר בפינלנד אליה נוסעים הטיולים המאורגנים לבין טרומסו, אותה מצא גילי בכתבה ב”ידיעות אחרונות” כמה חודשים קודם. השילוב של אקלים נוח יותר ומיקום צפוני יותר היטה את הכף לטובת טרומסו, אז גילי הזמין כרטיסי טיסה ומלון, לפי התאריכים שיכול היה להרשות לעצמו שבוע היעדרות מהעבודה.
בצפון הרחוק של נורווגיה נמצאת בירת האזור הארקטי, טרומסו (Tromsø). פאריז של הצפון קוראים לעיר השביעית בגודלה בנורווגיה. לא, אל תפתחו יותר מדי ציפיות, אבל זו עיר מאד כייפית. העיר שוכנת על קצת יבשה ועל כמה איים סביבם זורם זרם הגולף, השומר על טמפרטורה נעימה יחסית לאזורים המצויים בעומק היבשת באותו קו רוחב. העיר נמצאת כ 350 קמ מצפון לחוג הארקטי (בקו רוחב 69.6 צפון, כאשר החוג הארקטי בקו רוחב 66.5° צפון), קרובה מאד לקוטב הצפוני. הטיסה מאוסלו מקיפה את האי הקטן, ונוחתת מצפון בשדה התעופה הקטן אשר חלקו בנוי על אדמה שהוצאה מהאי ומילאה שטח באוקיינוס. נהג המונית שהחזיר אותנו לשדה התעופה סיפר לנו שהאי מרושת במנהרות לנסיעת מכוניות כי משם לקחו את הסלעים והאדמה שהרחיבו את שדה התעופה. לא בדקתי אם הסיפור נכון, אבל זה בטוח מאד נוח שכבישים תחת האדמה ולא צריך ניקוי שלג במהלך החורף.
מטרומסו יוצאים סיורים רבים (להבנתי משהו כמו 80 חברות) לכל מיני יעדים בדרגות שונות של אקסטרים. החלטנו לא להזמין מראש כדי לראות מה אפשר יהיה לעשות לפי מזג האוויר. בדיעבד זו הייתה החלטה נכונה לסוף העונה, אבל אילו היינו נוסעים בעיצומה של עונת התיירות, כנראה זו הייתה שגיאה לא לסגור סיורים מראש. בנוסף, סיורים רבים, בעיקר שיט, יוצאים רק עד אמצע מרץ, כך שבתאריך שהגענו (19 במרץ) כבר היה מבחר מעט מצומצם יותר. העונה כולה מסתיימת בסוף מרץ, וחברות רבות מפסיקות את פעילותן עד תחילת העונה בחורף הבא. הזמנו מראש חדר במלון Clarion Hotel® The Edge הממוקם מרחק הליכה קצר מהמרכז. בלילה הראשון אכלנו במסעדה המצויינת במלון עצמו, במסעדה הנקראת Kitchen & Table Tromsø. מסעדות נוספות בהן מאד נהנינו הן Du Verden Tromsø הנמצאת ממש ליד המזח לידו עגנה ספינת הפאר הגדולה, ושתי מסעדות, אחת בשרים ואחת דגים בשם Skarven, בבניין הנמצא ממש ליד המלון שלנו. באותו בניין יש גם פאב עם מזון, בו לא אכלנו. כל המסעדות האלה מומלצות מאד. המנה עליה קיבלתי המלצה ממקומית היא Grilled Stockfish. זו מנה מסורתית של דג מיובש באוויר הפתוח, לא מומלח, בדרך כלל דג קוד. המיובשים מגיעים למסעדה, מטופלים ומוגשים עם תפוחי אדמה וגזר ברוטב סמיך, טעים. מכל המסעדות האלה נהנינו מאד. הן לא זולות, ולא היחידות המומלצות באי, אבל במגבלות הזמן, אלה היחידות שהספקנו. אהבנו מאד את הקפה בטרומסו. המים טהורים, החלב מעולה, והשילוב מוציא קפה איכותי. קרולינה מהמלון המליצה על בית קפה בשם Kaffebønna, פולי קפה, על שני סניפיו. אחרי ששמחנו עם הקפה ועם עוגה קטנה שם, שבנו לעוד סבבי קפה שם. כיאה לעיר אוניברסיטאית יש בטרומסו גם ברים ופאבים לא מעטים. הספקנו להיכנס רק לפאב הוותיק ביותר בטרומסו, Ølhallen,הפאב של מבשלת הבירה המקומית, שעברה לאחרונה למפעל במרחק שעה נסיעה. האווירה הייתה נעימה בשעת הצהריים, אוכל כבר לא היה, והבירה הייתה מעולה. בפאב 72 ברזים לסוגי בירה שונים. ליד הפאב נמצאת החנות של Macks Brewery (Macks Olbryggeri), ואפשרות לסיור. מאחר והמפעל עבר, רואים סרט, טועמים בירה, מקבלים הסבר על טכנולוגיות מתקדמות בייצור וניוד הבירה, ועל תהליך הכנת הבירה. מסיירים במבשלת מיקרו יוקרתית וייחודית, בה משמיעים מוסיקה שונה במהלך הייצור של כל מיכל בירה. על הבקבוק יופיע קוד QR שיאפשר לשותה לשמוע את הפלייליסט שנוגן בעת הכנת הבירה.
היה כייף לטייל ברחובות האי הציורי. בתי עץ צבעוניים, בניינים מודרניים מבטון והרבה זכוכית, כנסיות יפות, אנדרטאות המנציחות את חלוצי הקוטב, וחנויות מעוצבות בפשטות. ליד המים אפשר לראות מעין מגרעת מים הנכנסת לצד החנויות, עם ספינה חונה. מבנה הספריה הרשים אותי במיוחד. וכן, גם כאן היו יהודים, וגם מכאן הם נשלחו להשמדה במלחמת העולם השניה, כאשר נורווגיה הייתה תחת הכיבוש הנאצי.
בערב השני יצאנו למרדף אחר הזוהר הצפוני עם חברת Chasing Lights, איתם יצאנו גם לסיור פיורדים מרהיב. אחרי החזרה המאוחרת בליל המרדף האורות, עלינו עם הרכבל להר מעל טרומסו (Fjellheisen Tromso), שם פגשנו נוסעים מאוניית הפאר Viking Sky שחנתה מול המלון שלנו. לאחר יומיים כבו כל מנועיה ואחרי תהליך חילוץ ארוך הגיעה הספינה על כל נוסעיה בשלום לחוף, חלק בעזרת מסוקים וחלק על סיפון האניה. ביום האחרון נסענו למפגש עם איילי הצפון (Reindeer) ועם איש סא
מי ב CampTamok, עם חברת Lyngsfjord Adventure. לאוהל של הסאמי, ה Lavvu, נכנסנו לשמוע סיפורים על ההיסטוריה והתרבות של עם המתגורר באזור הצפוני כ 10,000 שנה. שמענו גם על ההיסטוריה הקרובה יותר, ועל ההתמודדות של הדור הצעיר עם המסורת ועם החיים המודרניים. כאן הבאתי יותר מידע, כאשר על החוויות אני כותבת פוסטים נפרדים, יותר חווייתיים.