top of page
  • תמונת הסופר/תאילה כץ

אז מה עושים כמעט שבועיים בפורטוגל?

עודכן: 18 באוק׳ 2023

פורטוגל, סיפור דרך חלקי.


פורטוגל באפריל. מזג האוויר היה נעים, לא היו הרבה תיירים. סיור הכרות, פעם ראשונה שם. אנחנו לא אנשי מסלולי הליכה בינוניים או קשים, אבל פגשנו הרבה טיילים מכל מיני מדינות שחוזרים לפורטוגל בשביל שמורות הטבע ומסלולי ההליכה. הגענו לכמה מקומות מקסימים בטבע, עם מסלולי הליכה קלים ומפלי מים יפים. אולי בפעם הבאה ננסה קצת יותר.

שלושה ימים היינו בליסבון + סינטרה (רכבת) + בלם (Belem). על אלה כתוב הרבה במגוון אתרים, אז פה לא ארחיב. בבוקר לא היה תור למאפים המפורסמים בבלם : ) בליסבון לקחנו סיור קולינארי מבורך. למדנו לא מעט ולא השתכנענו שהבקלה מאד טעים. טוב, אולי בתוך משהו שנראה כמו קובה.

בגדול, שכרנו רכב ועשינו מסלול מעגלי דרך ההרים לעמק הדואורו, פורטו וחזרה לאורך החוף לליסבון. מליסבון נסענו לפאטימה (Fatima). מרכז תפילה נוצרי עצום, מעורר יראת כבוד בלי קשר לדת כזו או אחרת. המשכנו לתומאר (Tomar). התחלנו במבצר למעלה על ההר וירדנו לעיירה עצמה, לאזור העתיק שלה. הייתה בצהריים די מנומנמת, אם כי מעניינת. מניחה שבעונת התיירות המקום פחות ישנוני.

לעת ערב הגענו לקוימברה (Coimbra). עיירה חביבה, עם סמטאות עתיקות והופעות רחוב בערב, אפילו באפריל. מסעדה שמאד נהנינו בה: Tapas nas Costas (המלצה של מקומי שלחה אותנו לשם). בבוקר סיירנו באוניברסיטה. מקום מופלא בעיני למי שאוהב להרגיש תחושה של מסע בזמן לימים אחרים. ממליצה להגיע מוקדם כי הסיורים או מועדי הכניסה למבנים נתפסים מהר (לא בדקתי אפשרות של הזמנה ברשת).

המשכנו לעמק הדואורו (Douro). לקחנו מלון קטן, גבוה על ההר מעל העיירה פינהאו (Pinhão). בערב הראשון אכלנו במלון, בארוחה שהם הציעו, בחדר האוכל במלון. הימרנו והצלחנו. חוויה של ארוחה משפחתית, עם אוכל מקומי ביתי ו 12 אורחים מהמלון סביב שולחן אחד. אנשים מכל מיני מקומות בעולם, שיחות מעניינות ובאופן מפתיע, גם תחומי עניין משותפים. יחד עם קצת אלכוהול היה ערב שנזכור הרבה זמן.

למחרת נהנינו משיט על הנהר (מפינהאו יוצא שיט של שעה או של שעתיים. שלווה שחבל על הזמן) וממבחר יינות וגבינות ביקב Quinta da Roêda | Croft Port. למעשה מגדלים את הענבים בעמק הדואורו אבל מרבית העיבוד, האחסון והיישון למעשה מתבצעים בעיירה ליד פורטו (Vila Nova de Gaia). עדיין זו חוויה מיוחדת לשבת על הר, עם נופים קסומים ולטעום יינות. חלקנו 3 כוסות: לבן, רוזה ואדום ופלטת גבינות. היה מושלם.

למחרת נסענו לפורטו. לקחנו סיור רגלי בעיר. סיפורים של מקומיים תמיד מעניינים. תחנת הרכבת הישנה עם ציורי הקיר על לבני הקרמיקה מרשימה ושווה עצירה.

הזמנו מקומות לסיור וטעימות יין ב Graham's Port Lodge, אשר את הכרמים שלהם ראינו יומיים קודם לאורך העמק, באזור Pinhão.

בדרך חזרה לליסבון עצרנו באווירו (Aveiro). שוב סמטאות נחמדות, מלאות מסעדות ואנשים שנראו שמחים, סירות שנראות כמו גונדולות גדולות וצבעוניות על הנהר, ואיזה שקט מבורך.

עצרנו בדרך גם בנזרה (Nazaré) וקצת טיילנו ונסענו לחופי האוקיינוס, דרך אובידוס עד Cascais.

אי אפשר בלי לעצור ב Cabo da Roca, הנקודה הכי מערבית של אירופה. נופים יפים, אם כי כבר ראיתי יפים מהם, הרבה תיירים ועיירה נחמדה שאפשר לעצור בה אחרי הביקור למעלה, ליד ציון הנקודה.

למחרת כבר נסענו לשדה התעופה בלב כבד ועם הבטחה לעצמנו שזו הייתה רק טעימה ושעוד נחזור. עצרנו בדרך בקניון גדול בשם UBBO (ליד Amadora) עם מגוון עצום של חנויות ואזור אוגל שרק אותו לוקח 10 דקות להקיף.

כמה לקחים:

בהרבה מקומות פשוט עצרנו בדרך כי הם נראו נחמדים, ואין לי מושג אפילו איך קוראים להם. עיירות קטנות ונעימות, מסעדות קטנות וחביבות ונופים מהממים.

למדנו לבקש המלצות ממקומיים. מה המאכל המקומי (כמעט לכל עיירה היה איזה מאפה מקורי יותר או פחות), איפה יש מסעדה טובה או משהו מעניין לראות. גם בפורטוגל אנשים (אלה שעוד שם) אוהבים את המדינה שלהם, את העיר ואת הדברים הייחודיים לה - ויותר מכל, שמחים לחלוק את מה שהם יודעים עם זרים.

בהרים הדרכים צרות ומעל תהומות (אחלה אדרנלין ומזל שלא אני נהגתי). וויז עבד נהדר וגם גוגל מאפס אבל חשוב להפעיל שיקול דעת. היו כבישים שהוויז הציע לנו, והצצה אחת הביאה למסקנה שזה לא כביש אלא שביל עיזים - שאפילו עם עז הייתי מפחדת לעלות בו …

לגבי האוכל היו חילוקי דעות, אבל הכל עניין של טעם :)




8 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page