כמעט שבוע בארץ, ומשהו מהפשטות של אוסטרליה עוד בתוכי. נזכרת ברגע אחד, בשדה התעופה של מלבורן, שעדיין מחמם את ליבי, מעורר שוב את המחשבות על היכולת פשוט להיות שם עבור אחרים, לעשות משהו קטן, אבל מאד משמעותי.
לפעמים אני עוד קצת צולעת (כשעייפה, כשהברך כואבת), לפעמים אני הולכת עם מקל טיולים מצחיק כזה, בעיקר כשיודעת שיש הרבה ללכת. קצת לפני שער העלייה למטוס סימנה לי אשה, שעמדה והתבוננה סביבה, להתקרב אליה. פתחה בחיוך מעבר קרוב לשער, ואמרה “שבו כאן. אתם עולים ראשונים למטוס”. ככה פשוט. בעודנו מתרגשים, ניגש אלינו דייל קרקע של קואנטס, ושאל אם אנחנו רוצים שיבקש הסעה בשבילנו בשדה התעופה בהונג קונג, כי זה שדה תעופה גדול ויש שם הרבה הליכה. הודינו מעומק הלב על תשומת הלב (על ההסעה ויתרנו).
כל כך פשוט להתבונן, לעשות משהו קטן שיתן תחושה טובה.
コメント